יום רביעי, 13 במרץ 2013

יום שני לטיולים באזור אילת – עולים לכביש 12

כביש 12, המחבר בין אילת למצפה רמון, מספק לנוסעים בו חוויית נהיגה מרתקת. ההרים העצומים, הצבעים המרהיבים, השבילים ואפילו פונדקי הדרכים ונקודות העצירה, מלאים בקסמו המיוחד של המדבר העתיק. אנחנו נוסעים במכונית וחולקים את אותו הנוף שראו אבות אבותינו, לפני מאות ואלפי שנים.
ביום השני של הטיולים לשם איסוף מידע על טיולים באזור אילת, אנו עולים מערבה לכיוון עובדה ומצפה רמון, על כביש 12 לקניון האדום, ומשם חוזרים לאילת דרך הר חזקיהו, הר יואש והר יהורם, בדיוק בזמן לתצפית על שקיעה מדברית מפסגת הר צפחות.

הקניון האדום

הקניון האדום הוא חלק מנחל שני, ולכן מכונה גם "גיא שני". ההליכה במסלול, בין קירותיו האדמדמים של הקניון, מאתגרת לפרקים ובהחלט מפעילה את הדמיון. המפלים והנקיקים הצחיחים מספרים את סיפורם של הנחלים השוצפים שהיו כאן לפני מאות מליוני שנים, ומהווים מעין ספוילר לעונת השיטפונות.
שמחנו שהתחלנו את הטיול בקניון האדום. המסלול כלל סולמות, חבלים, יתדות ומעקי בטיחות. לכן כדאי להצטייד בנעליים טובות, מים וכובעים, ולהשאיר את הסובלים מפחד גבהים ומקלאוסטרופוביה לנמנם במכונית הממוזגת לשעה או שעתיים.
הצבעים השונים של הסלעים ואבני החול הזכירו לנו את המזכרות הישנות מאילת. אותם בקבוקונים המלאים בשכבות של חול צבעוני, לרוב בצורת גמל, נווה מדבר, או גמל בנווה מדבר לעת שקיעה. את מקומן של המזכרות הישנות והתמימות בנוסח הקניון האדום, רמסו ברגל גסה בגדים ומוצרי צריכה מופחתי מע"מ מהקניונים שעל הים.
לינק לטיול: טיול לקניון האדום

הר חזקיהו

רבים מההרים ברכס הרי אילת קרויים על שמם של מלכי התנ"ך ששלטו באזור. ואכן, הר חזקיהו מספר את סיפור נדודיהם של עמי האזור. מהתקופה הקדומה (דרך הבשמים העוברת צפונית להר) ועד למאה העשרים, בה הוזז גבול ישראל-מצרים הסמוך מספר פעמים על ידי הטורקים, הבריטים והישראלים.
אנשי סיירת הפלמ"ח שעברו כאן, נתנו לבקעה הרחבה את הכינוי "בקעת הירח". הנוף המדברי הקדום והעצמתי נדמה לעתים כפני השטח של כוכב אחר, לא מאוייש. כך נראתה בקעת הירח לחיילי הפלמ"ח הנרגשים, כך היא נראית גם היום, והלוואי ותישאר גם לדורות הבאים אחריי.
הר חזקיהו, המתנשא לגובה של למעלה משמונה מאות מטרים, מספק תצפית מרהיבה על המדינות השכנות. הוצאתי את המשקפת וניסיתי לעקוב אחר המתרחש באזור. כביש הגבול המצרי היה שומם, ובעמדת הגבול המצרית עמד חייל משועמם והשקיף עלי בחזרה.
לינק לטיול: טיול הר חזקיהו

הר יואש

הדרך בין הר חזקיהו להר יואש נפרצה בשנת 1959, על ידי מפקד סיירת הצנחנים דאז, סרן יאיר פלד. הדרך, שזכתה לכינויים "דרך יאיר" ו"דרך הפטרולים" שימשה עד סוף שנות השבעים ככביש הגישה היחיד לבאים לאילת. זקני אילת מספרים שבימים ההם, הנסיעה לאילת ארכה מספר ימים. כיום, עם הנוחות של קווי התעופה הפנימיים, קשה לדמיין איך שרדו הנוסעים את הנסיעה באוטובוס עתיק, לא ממוזג ונטול וויי-פיי. מהאוטובוס המיתולוגי, אגב, ניתן להתרשם במוזיאון "אילת עירי" שמול מרכז התיירות.
גם בהר יואש, כמו בקניון האדום, עוברים נחלי אכזב המתמלאים בעונת השיטפונות, וסביבם סלעי יסוד, אבני חול וסלעי גיר צבעוניים. הירידה במפלים היבשים מעט מאתגרת ולשם כך הוטבעו ידיות מתכת על ידי רשות הטבע והגנים.
כשהגענו לפסגת הר יואש מצאנו לוחות תצפית. עצרנו להפסקת קפה אל מול הנוף הדרמתי, המפגיש בין מדבר וים. המשקפת עברה מיד ליד. לשמחתנו, אנו חיים באזור מיוחד. מול הנצחיות של הרי אילת, הרי אדום והמדבר הרחב, כל מה שעלול להטריד אותנו מתגמד ונעלם.
לינק לטיול: טיול הר יואש

הר יהורם

רק שמונה קילומטרים מאילת, ובסמוך להר שלמה העתיק, הר יהורם משקיף מגובה של 680 מטרים על אילת והמפרץ. הר יהורם הוא אחת מנקודות התצפית האהובות עלי, בשל הקרבה לאילת והגישה הנוחה לכל כלי הרכב.
בין הר שלמה להר יהורם ישנו פער דורות גאולוגי של חמש מאות מליון שנים. בהר שלמה יש שלט ובו נאמר כי זהו אחד המקומות היחידים בעולם, בהם ניתן לעבור בצעד אחד מאות מליוני שנים. לי זה נשמע כמו הדרך הקלה והמהירה ביותר למסע במימד הזמן.
הגענו לפסגת ההר והשקפנו על המפרץ הכחול, על הר שלמה האדום, ועל חניון הלילה שטרם נשלמה בנייתו. עורכת התוכן ציינה כי המקום מתאים במיוחד לתצפית כוכבים והציעה לערוך מסיבת צוות בהר יהורם בזמן מטר המטאורים הבא, ואולי אפילו להישאר ללינת שטח. אמרתי לה שברור, ואת המשך המשפט "ברור לך שאני ישן כמו בול עץ בשעות האלה" אמרתי רק בלב.
לינק לטיול: טיול הר יהורם

הר צפחות

פסגה אחרונה לכבוש ביום הטיולים המטורף הזה, לפני שחוזרים איש איש למסכי הטלוויזיה והמחשב, היא פסגת הר צפחות. אנחנו כבר ממש קרובים הביתה, אבל לא מוותרים על תצפית מהקצה הדרומי של רכס הרי אילת לעת ערב.
מסכמים את המסע על כוס תה צמחים, אל מול האורות המנצנצים במפרץ, ואני תוהה אם הייתי מסוגל לחיות בפינה מבודדת יחסית בטבע. איך היו נראים החיים שלי, אם הייתי חי כאן, מוותר על הסופרמרקט והפיצוציות, מגדל ירקות ודג דגים למחייתי. שיתפתי את מחשבותיי עם הצוות. השערות על ערך הנכס הנדל"ני ועל התשתיות והאישורים הנדרשים התחילו לעוף באוויר.
בניסיון להרגיע את השיחה המטריאליסטית, הצעתי לייסד על ההר את בנק צפחות שיעסוק בשמאות של ערכי טבע היסטוריים והיסטריים. ההצעה נדחתה על הסף.
לינק לטיול: טיול הר צפחות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה