אחת הסיבות שבגללן אני כל כך אוהב את אילת, היא המגוון הרחב של פעילויות שמציעה העיר לתושבים ולתיירים. בקרב תושבי העיר הוותיקים, ניתן להבחין בתופעה רווחת: אילתים רבים מוכנים להישבע בפניי שלא יצאו מגבולות העיר שנים רבות. אני מבין אותם. יש המון מה לעשות בעיירת הנופש הציורית שלנו, ולמי יש כוח לגמוע מאות קילומטרים בדרך לעיר הגדולה. ועוד מדברים על בועה תל אביבית.
חברים וקרובי משפחה שלי "מהצפון" מודעים היטב לעובדה שעל מנת לחוות חוויה אילתית ממצה, עליהם לפנות לפחות שבוע מלוחות הזמנים שלהם. אם מגיעים לאילת בנסיעה ולא בטיסה, הרי שיומיים של חופשה מבוזבזים רק על נסיעות והתאוששות, מה שמשאיר אותנו עם חמישה ימים באילת.
לעומת המקורבים אלי הזוכים להדרכה מקיפה וליווי צמוד ברחבי אילת, החופים והסביבה, קיים ציבור של מבקרים המגיעים לחופשות סוף שבוע קצרצרות באילת. לטובת הציבור הזה, הקדשתי באתר אילת סיטי אזור מיוחד ובו רשימה מרוכזת של עשרת אתרי החובה של אילת.
מלאכת הליקוט לא היתה קלה עבורי, ובלב כבד השארתי את המועדונים הגדולים, המסעדות המצוינות, ואת הפאבים ובתי הקפה השוקקים מחוץ לרשימה. החלטתי שאני מעדיף להתרכז באתרים המהווים סמלים מובהקים של העיר, בהיותם ייחודיים לאילת. כך, למשל, במקרה של החופים הצפוניים של אילת. שמת לב לכך שבכל דיווח חדשותי על אילת, עומד כתב השטח חמוש במיקרופון ומדווח על רקע החופים הצפוניים של אילת? בצילומי היום, מראיינים את המתרחצים בחוף נפטון (עם ייצוג מוקפד לתיירים מצרפת ומחבר העמים בבגדי ים מינימליים, לצד תושבי אילת במשקפי שמש). בצילומי הלילה של אותו המיקום, עומד הכתב על רקע האורות הנוצצים של הטיילת, המלונות והכדור המעופף, המשתקפים במי הים האדום.
עוד ברשימת סמלי העיר – שנורקל בחוף אלמוג, המצפה התת ימי, ריף הדולפינים וקניון מול הים.
את רשימת אתרי החובה של אילת, בחרתי לקנח בטיולים בשמורות הטבע הסמוכים לכביש הערבה ולכביש 12 המחבר בין אילת למצפה רמון. תרבות הטיולים והשמירה על ערכי הטבע היא בהחלט עניין שאני רואה לנכון לקדם בפלטפורמות שלי, לאחרונה אף הקדשתי שני פוסטים לטיולים באזורים אלו. עם כל הכבוד לפונדקי הדרכים הזרועים לאורך הכבישים לאילת, עבורי ההתרעננות המושלמת בדרך אל אילת וממנה, כוללת ביקורים בשמורות הטבע הייחודיות, ותצפיות מרתקות על הנוף הקדום הנשקף מפסגות ההרים.
יבוא יום, אני חוזר ומבטיח, ואעשה את שביל ישראל. באופניים או ברגל. אמן.
קישור: אתרי חובה באילת
חברים וקרובי משפחה שלי "מהצפון" מודעים היטב לעובדה שעל מנת לחוות חוויה אילתית ממצה, עליהם לפנות לפחות שבוע מלוחות הזמנים שלהם. אם מגיעים לאילת בנסיעה ולא בטיסה, הרי שיומיים של חופשה מבוזבזים רק על נסיעות והתאוששות, מה שמשאיר אותנו עם חמישה ימים באילת.
לעומת המקורבים אלי הזוכים להדרכה מקיפה וליווי צמוד ברחבי אילת, החופים והסביבה, קיים ציבור של מבקרים המגיעים לחופשות סוף שבוע קצרצרות באילת. לטובת הציבור הזה, הקדשתי באתר אילת סיטי אזור מיוחד ובו רשימה מרוכזת של עשרת אתרי החובה של אילת.
מלאכת הליקוט לא היתה קלה עבורי, ובלב כבד השארתי את המועדונים הגדולים, המסעדות המצוינות, ואת הפאבים ובתי הקפה השוקקים מחוץ לרשימה. החלטתי שאני מעדיף להתרכז באתרים המהווים סמלים מובהקים של העיר, בהיותם ייחודיים לאילת. כך, למשל, במקרה של החופים הצפוניים של אילת. שמת לב לכך שבכל דיווח חדשותי על אילת, עומד כתב השטח חמוש במיקרופון ומדווח על רקע החופים הצפוניים של אילת? בצילומי היום, מראיינים את המתרחצים בחוף נפטון (עם ייצוג מוקפד לתיירים מצרפת ומחבר העמים בבגדי ים מינימליים, לצד תושבי אילת במשקפי שמש). בצילומי הלילה של אותו המיקום, עומד הכתב על רקע האורות הנוצצים של הטיילת, המלונות והכדור המעופף, המשתקפים במי הים האדום.
עוד ברשימת סמלי העיר – שנורקל בחוף אלמוג, המצפה התת ימי, ריף הדולפינים וקניון מול הים.
את רשימת אתרי החובה של אילת, בחרתי לקנח בטיולים בשמורות הטבע הסמוכים לכביש הערבה ולכביש 12 המחבר בין אילת למצפה רמון. תרבות הטיולים והשמירה על ערכי הטבע היא בהחלט עניין שאני רואה לנכון לקדם בפלטפורמות שלי, לאחרונה אף הקדשתי שני פוסטים לטיולים באזורים אלו. עם כל הכבוד לפונדקי הדרכים הזרועים לאורך הכבישים לאילת, עבורי ההתרעננות המושלמת בדרך אל אילת וממנה, כוללת ביקורים בשמורות הטבע הייחודיות, ותצפיות מרתקות על הנוף הקדום הנשקף מפסגות ההרים.
יבוא יום, אני חוזר ומבטיח, ואעשה את שביל ישראל. באופניים או ברגל. אמן.
קישור: אתרי חובה באילת
 |
| שנורקל בחוף אלמוג - אחד מהאתרים שחובה לבקר בהם באילת |
 |
| המצפה התת ימי באילת - אתר חובה בביקור באילת |
