יום ראשון לטיולים באזור אילת – מצפון תיפתח הטובה

נדמה שבמרוצת השנים, עם הפיתוח המואץ של המלונות, המסעדות, האטרקציות וחיי הלילה, נדחקו טיולי הטבע באזור אילת אל השוליים. העיר אילת, שמשאבי התיירות העיקריים שלה נעוצים בנופי הטבע הייחודיים המקיפים את העיר, מהווה מוקד משיכה לחובבי טבע מכל העולם, וגם לסטודנטים וחוקרים.

בכדי לרענן את הזיכרון על המסלולים ולאסוף מדיה (תמונות סטילס ותמונות וידאו), יצאתי עם עורכת התוכן ועורך הוידאו לשני סבבים של טיולים, כאשר הפוסט הזה מרכז את מסלולי הטיול צפונית לאילת (ברדיוס של כחמישה קילומטרים), והפוסט הבא ירכז את המסלולים שנמצאים מערבית לאילת, על כביש 12.

פארק הצפרות

המרכז הבינלאומי לחקר הציפורים באילת עטור פרסים ארציים ובינלאומיים על תרומתו למדע ולחקר הסביבה. אחת הסיבות שבעטיין אני גאה להיות אילתי, היא השמירה על ערכי הטבע, והחשיבה מחוץ לקופסה אשר הביאה את הפיכתה של המזבלה העירונית לאתר תיירות ידידותי לסביבה המקיים פעילויות של מחקר, חינוך ושמירת טבע. ואם לא די בכך, הרי שהכניסה לפארק הצפרות פתוחה לקהל הרחב בחינם.
התקופות המתאימות ביותר לביקור בפארק הצפרות הן עונות הנדידה, הסתיו והאביב. בעונות הנדידה חולפות מעל שמי אילת מאות מליוני ציפורים, העושות את דרכן על ציר אירופה-אסיה-אפריקה. עם זאת, גם במהלך השנה (במקרה שלי, ינואר) ניתן להתרשם ממינים מקומיים רבים, בנווה המדבר הירוק, המופלא והמרתק על גבול ממלכת ירדן. מומלץ להשכים קום, ולהספיק להתרשם משעתן הגדולה של הציפורים: זמן ארוחת הבוקר.
לינק לטיול: טיול פארק הצפרות

תצפית הפלמינגו בבריכות המלח

כשאני שומע את הביטוי "עוף מוזר" אני מיד חושב על פלמינגו. השילוב של צבעם הוורדרד, היציבה המשונה והפטפטת הבלתי פוסקת של להקה בת מאות פריטים, לעתים נדמית בעיניי כמסיבת בריכה המונית. במקרה הזה, בריכות המלח צפונית לאילת.
למרות שאני רואה את הפלמינגו כחיית מסיבות, לא כך הוא הדבר. הפלמינגו נבהלים בקלות, ועל כן אינם אוהבים שמתקרבים אליהם. ההמלצה הרשמית (לשמחתי הרבה) היא לתצפת על הפלמינגו מתוך המכונית ובעזרת משקפת. ניתן להתרשם גם מבעלי כנף נוספים החומדים את בית הגידול המשובח, בריכות המלח. למרות שהטיול שלנו (צוות אילת סיטי) נעשה באופן עצמאי, ניתן לתאם דרך פארק הצפרות טיול ג'יפים מודרך, העובר בפינות חמד נוספות ואורך כארבע שעות. אופציה נהדרת לבילוי עם אורחים מהצפון. תקופה מומלצת לביקור: עונת הנדידה של הפלמינגו היא עונת החורף, כלומר ספטמבר עד מאי. גם במהלך השנה נשארים במקום פריטים רבים, ביניהם כאלה שאינם בוגרים דיים על מנת לעבור את תלאות הנדידה.
לינק לטיול: טיול לתצפית הפלמינגו

 

דקלי הדום

כפי שציינתי בהקדמה, העיר אילת התברכה בנופי טבע ייחודיים הסובבים אותה. דקלי הדום בשמורת עברונה, צפונית לבריכות המלח, היא המקום הצפוני ביותר בעולם בו צומח הזן הנדיר הזה. דקלי הדום מאופיינים בגזעם המסתעף ובהיותם דו מיניים, כלומר זכר ונקבה בעץ אחד. דקלי הדום גדלים בעיקר במזרח אפריקה, ונדירים מאוד בחצי האי סיני.
בית הגידול המיוחד הזה נמצא בסכנה עקב שינויים בסביבה. עם שינויי האקלים והירידה בכמות המשקעים, מתמודדים בעזרת מערכת השקיה וטפטפות. עם זאת, השינויים בסביבה כוללים גם תכניות פיתוח אזוריות, המאיימות מדי פעם בפעם על שמורות וערכי טבע נדירים. תכנית להקמת שדה תעופה בעברונה נדחתה בשנות התשעים, אך תכניות עתידיות להכשרת שטחים חקלאיים עודן מאיימות על האתר החשוב.
התקופה המתאימה ביותר לביקור בדקלי הדום היא תקופת החורף, זאת בשל תנאי האקלים הקיצוניים בקיץ והיעדרם המוחלט של שטחים מוצלים ושירותי תיירות.
לינק לטיול: טיול לדקלי הדום

עמודי עמרם

יום אחד אני אעשה את שביל ישראל באופניים. או ברגל. אני עדיין לא סגור על זה. בינתיים אני דוגם חלקים קטנים מהשביל, כאלה שקרובים לאזור מגוריי. במקרה הזה, עמודי עמרם. מכיוון שהדרך אל עמודי עמרם רצופה במדרונות תלולים, חניון הלילה של גבעת יוכבד נועד להקל על המטיילים ולאפשר להם הפוגה ומנוחה מתנאי הדרך הקשים.
צוות אילת סיטי לא נתקל בקשיים מיוחדים, למעט רגע אחד שבו כמעט פספסנו את פניית הפרסה החוקית היחידה באזור. וגם אם היינו מפספסים את הפנייה, הנוף הקדום בהחלט שווה התברברות. ההרים בצבעי ירוק, שחור וורוד, הסלעים החרוטים והמרשימים ביופיים, והשמש הנעימה של ינואר ליוו אותנו בדרכנו אל עמודי עמרם. כשהגענו לעמודי עמרם התרשמנו מעמודי אבן חול המתנשאים לגובה של חמישה עשר מטרים, והחלטנו לכנות אותם "הגרסה החינמית של פארק תמנע”. שמות נוספים שהועלו הם "פארק תמנע בקוד פתוח" ו”עמודי שלמה 2.0”.
לינק לטיול: טיול לעמודי עמרם

 

מחצבת נחל שחורת

אחרי סיעור המוחות בעמודי עמרם, החלטנו להדרים הביתה. הנהג התורן הציע שנעצור במחצבת נחל שחורת. “ירד מלא גשם, היו שיטפונות" הוא אמר "צריך להיות ממש יפה שם עכשיו". בלית ברירה, הסכמנו אתו. המכרה הנטוש, היה מלא במים ויצר אגם מופלא בלב המדבר בו זרועים עמודיי איים המעוטרים בעצי שיטה. השמחה האדירה של הצוות, הילדים והכלבים הוכיחו מעל לכל צל של ספק, שבמחצבת נחל שחורת, השיטה אכן עובדת.
האתר המיוחד הזה שימש בשנותיה הראשונות של אילת כמחצבה. ההנחיה הגורפת שקיבלו נהגי הדחפורים היתה לא לפגוע בעצי השיטה, אלא לחפור מסביבם. כך נוצרו העמודים המיוחדים במקום. בגלל העבודות האינטנסיביות והסמיכות לכביש הערבה, הוחלט להפסיק את העבודות במקום. הקרן לשיקום מחצבות סיימה את עבודות השיקום במחצבה בשנת 2010. כמו במקרה של המזבלה שהפכה לפארק הצפרות, גם כאן שוקמה הפגיעה בטבע והפכה לאתר תיירות ייחודי לחובבי הטבע.
לינק לטיול: טיול למחצבת נחל שחורת